נוטריון הוא עורך דין שקיבל את סמכותו לאישור מסמכים על ידי מעבר בחינה בלשכת עורכי הדין ובמשרד המשפטים לאחר עשר שנות וותק במקצוע. מסמכים חתומים ומאושרים על ידי נוטריון מהווים ראייה בבתי המשפט. מסמך חתום על ידי נוטריון מהווה תחליף להופעת העד בפני השופט.
איך נעשית עבודה נכונה עם נוטריון?
נוטריון שמאשר מסמך כלשהו חייב לצרף טופס אישור, חותמת שעווה אדומה וסרט אדום. האישור מעיד על כך שהנוטריון זיהה את החותם על המסמך, שהוא הופיע בפניו. שהוא בקיא בשפות המסמך המקורי והמסמך המתורגם. מרבית הנוטריונים הם אנשי מקצוע הגונים אבל כמו בכל תחום גם בתחום זה ישנם חריגים. בספר הנוטריונים שאפשר למצוא אותו במשרד המשפטים ולשכת עורכי הדין ניתן למצוא את רשימת הנוטריונים, שנות הוותק שלהם ולצד זה גם תלונות של לקוחות מאוכזבים.
רגע, אבל למה צריך אותו בכלל?
בשנים האחרונות יש יותר ויותר אזרחים ישראלים המחפשים דרכים להשתלב בארצות אירופה אמריקה ושאר העולם. אחדים יוצאים לחפש את מזלם ולמצוא עבודה, יש כאלה שמעוניינים ללמוד באחת מהאוניברסיטאות שמעבר לים. בנים של אזרחים אירופאיים ואחרים מבקשים לקבל אזרחות ודרכונים במדינות שיש להם זכות על פי חוקי המקום כבני אזרחים. לכל הדברים הללו יש צורך בהצגת מסמכים רלוונטיים. סטודנט שבוחר ללמוד בחו”ל חייב לצרף לבקשת הקבלה גם אישורים על לימודים בארץ, כמו תעודת בגרות, אישור המשטרה על העדר עבר פלילי ועוד מסמכים שכל מוסד מבקש. את המסמכים הללו יש להגיש בשפת המדינה אליה רוצים להתקבל. תרגום המסמכים יכול להיעשות על ידי מתורגמן מוסמך אבל את האישור על התאמתם למקור יכול לעשות רק נוטריון.
פונדקאות ונוטריונים
בשנים האחרונות יותר זוגות מישראל מחפשים דרכים להגיל את המשפחה ובוחרים לעשות זאת באמצעות פונדקאית באחת מהמדינות שבהן ניתן לעשות זאת באופן חוקי. גם לצורך כך נדרשים מסמכים מתורגמים וכאן נכנס הנוטריון לפעולה. גם כשהתהליך הפוך, אדם המגיע לישראל ומעוניין להתקבל לעבוד במקצוע שלמד בחו”ל, חייב להציג מסמכים רלוונטיים ומבחנים בהם עמד כדי לעבוד במקצוע. את התרגום כאמור יכול כל מתרגם לעשות את האישור לצורך הצגת המסמכים במוסדות הרלוונטיים צריך לעשות אצל נוטריון.
קליטת עליה ונוטריונים
לאורך השנים, בעיקר בעת שהעלייה מברית המועצות הייתה בשיאה, הצורך באישור של מתרגם היה רב. רופאים רבים שלמדו בברית המועצות ורצו להתקבל לעבודה בארץ נאלצו לעבור את מסכת התרגום והאישור כדי להגיש בקשה לעבודה. רובם נאלצו לעבור הכשרות וקורסים בארץ למרות שהתעודות שתורגמו הוכיחו שהם סיימו את לימודי הרפואה, ואת בגלל הפער המקצועי בין ברית המועצות וישראל. חלק ניכר מהעולים החדשים, אף שהחזיקו בתעודות ובאישורים על רמת מקצועיותם לא התקבלו בארץ לעבודה בתחום בגלל גילם ובגלל שלא יכלו להשתלב בעבודה בגלל חוסר ידע בשפה העברית. חלקם אף הוכיחו שהיו מומחים בארצם ולמרות זאת נאלצו לעבוד במקצועות נחותים.
